לדלג לתוכן

אחזיהו (מלך ישראל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אחזיהו
אחזיהו באיור של גיום רואייה מהמאה ה-16 (פרומפטואריום איקונום אינסיגניאורום)
אחזיהו באיור של גיום רואייה מהמאה ה-16 (פרומפטואריום איקונום אינסיגניאורום)
אחזיהו באיור של גיום רואייה מהמאה ה-16 (פרומפטואריום איקונום אינסיגניאורום)
לידה 870 לפנה״ס
ממלכת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 851 לפנה״ס (בגיל 19 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת ישראל
שושלת בית עמרי
תואר מלך ישראל
אב אחאב
אם איזבל
מלך ישראל ה־9
852 לפנה"ס851 לפנה"ס
(כשנה)
מנהיג דת בתקופה אליהו הנביא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אֲחַזְיָהוּמקרא נקרא גם: אֲחַזְיָה) היה מלך ישראל, לפי הכרונולוגיה המסורתית בשנים 852 עד 851 לפנה"ס. הוא היה בנו של אחאב מלך ישראל ושל איזבל אשתו.[1]

לאחר מות אחאב בשדה הקרב ברמות גלעד, עלה אחזיהו בנו על כס המלוכה, ושלט זמן קצר. למרות שנאמר עליו "וַיִּמְלֹךְ עַל-יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם" (מלכים א', כ"ב, נ"ב), הרי שמלכותו נמשכה, למעשה, חודשים ספורים בלבד, אלא שהיא התפרשה על פני שתי שנים מלכותיות (סוף שנה ראשונה ותחילת שנה שנייה).

המקרא מספר שאחזיהו עבד את הבעל וחטאו הוביל למותו.

כישלון הקמת צי בעציון גבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקרא מתאר את סירובו של יהושפט מלך יהודה לשתף את אחזיהו ביוזמה להקים צי מסחר במפרץ אילת. פרשה זו נמסרה בצורה מקוטעת בשני המקורות המקבילים - בספר מלכים ובספר דברי הימים, אך שילוב שתי הנוסחות עשוי לתת תמונה מדויקת יותר.

מלכים א', כ"ב, מ"טנ': "יְהוֹשָׁפָט עָשָׂה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אֹפִירָה לַזָּהָב וְלֹא הָלָךְ כִּי-נִשְׁבְּרוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר. אָז אָמַר אֲחַזְיָהוּ בֶן-אַחְאָב אֶל-יְהוֹשָׁפָט יֵלְכוּ עֲבָדַי עִם-עֲבָדֶיךָ בָּאֳנִיּוֹת וְלֹא אָבָה יְהוֹשָׁפָט".

דברי הימים ב', כ', ל"הל"ז: "וְאַחֲרֵי-כֵן אֶתְחַבַּר יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה עִם אֲחַזְיָה מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל הוּא הִרְשִׁיעַ לַעֲשׂוֹת. וַיְחַבְּרֵהוּ עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת אֳנִיּוֹת לָלֶכֶת תַּרְשִׁישׁ וַיַּעֲשׂוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר. וַיִּתְנַבֵּא אֱלִיעֶזֶר בֶּן-דֹּדָוָהוּ מִמָּרֵשָׁה עַל-יְהוֹשָׁפָט לֵאמֹר כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם-אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ ה' אֶת-מַעֲשֶׂיךָ וַיִּשָּׁבְרוּ אֳנִיּוֹת וְלֹא עָצְרוּ לָלֶכֶת אֶל-תַּרְשִׁישׁ".

משתי הגרסות ניתן להבין כי בתחילה התאחדו יהושפט ואחזיהו למפעל משותף של הקמת צי בעציון גבר על מנת להפליג לאופיר. אולם, לאחר שהספינות התנפצו – אם בשל רוח סערה ואם בשל חוסר התמצאות בבניית ספינות – ראה, כנראה, יהושפט סימן רע בכך, וקיבל חיזוק לכך מדברי הנביא ממרשה, וביטל את התוכנית להליכה משותפת עם אחזיהו ובכך בא הקץ לתוכנית זו.

מרד מישע מלך מואב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאורע נוסף שנזכר בימי אחזיהו הוא מרד מואב בשלטון הישראלי. לאחר שיעבודה של מואב בידי דוד ושלמה, מסופר על מואב רק: "וַיִּפְשַׁע מוֹאָב בְּיִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי מוֹת אַחְאָב"; "וּמֵישַׁע מֶלֶךְ-מוֹאָב הָיָה נֹקֵד וְהֵשִׁיב לְמֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל מֵאָה-אֶלֶף כָּרִים וּמֵאָה אֶלֶף אֵילִים צָמֶר. וַיְהִי כְּמוֹת אַחְאָב וַיִּפְשַׁע מֶלֶךְ-מוֹאָב בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל"[2].

ככל הנראה, עם מות אחאב, השתלט מישע מלך מואב על כל ארץ המישור והגיע עד נבו שמצפון למידבא. המקרא איננו מפרט את הרקע למרידה זו, אך 'מצבת מישע' שופכת קצת אור על הפרשה. בימי יורם אחיו של אחזיהו נעשה מאמץ משותף של ממלכות ישראל ויהודה לדכא את המרד על ידי מלחמה, אולם זה הסתיים ללא הכרעה.

סיפור מותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקרא מספר שאחזיהו נפצע בתאונת נפילה בארמונו, ושלח שליחים שישאלו במקדשו של בעל זבוב בעקרון אם ישרוד את פציעתו.

לאור מעשה זה נשלח אליהו הנביא להוכיח את שליחי אחזיהו במילים: ”הֲמִבְּלִי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל, אַתֶּם הֹלְכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן?! וְלָכֵן, כֹּה אָמַר ה', הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ שָּׁם לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה, כִּי מוֹת תָּמוּת”[3]. השליחים שבו לאחזיהו ומסרו לו את דברי הנביא, ולאחר שהבין שמדובר באליהו שלח גדוד בן חמישים איש ללכוד אותו. שר הגדוד קורא לאליהו להסגיר עצמו אך אליהו עונה באמירה: ”אִם-אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנִי, תֵּרֶד אֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת-חֲמִשֶּׁיךָ”. ואכן, השר וגדודו נשרפים באש שיורדת מן השמים. אחזיהו שולח גדוד נוסף שמסיים את דרכו באותו האופן. שר הגדוד השלישי נכנע לפני אליהו ומתחנן על חייו וחיי אנשיו, ואליהו חס עליו ושולח אותו למלכו עם הנבואה שכבר בישר לשליחים. לאחר בואם אחזיהו מת, כדברי אליהו.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שמואל ייבין,, אחזיה, ירושלים א'(תש"א): (Kittel,GVI,(1925, תש"א
  2. ^ מלכים ב', א', א' ומלכים ב', ג', ה'
  3. ^ מלכים ב, פרק א פסוקים ג-ד
מלכי ישראל ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה
ירבעם נדב בעשא אלה זמרי תבני עמרי אחאב אחזיהו יורם
928 907 906 883 882 882 882 871 852 851
יהוא יואחז יואש ירבעם השני זכריהו שלום מנחם פקחיה פקח הושע
842 814 800 784 748 747 747 737 735 732